זה נכון שאני לא יודעת מה יהיה.
ואני יודעת שאני לא כמו כולם, וזה דווקא מוצא חן בעיניי מאד,
לאחרונה אני ממש רגישה ונעימה עם עצמי.
אני חושבת שסוף סוף מצאתי את החברה הכי טובה שלי לכל החיים.
היא נאמנה.
הכי כיף להיות איתה, והנוכחות שלה מרגיעה
היא מצחיקה, ולפעמים שובבה
היא עצמאית ולא אוהבת חוקים לפי ספר כתוב,
היא אכפתית ואוהבת
היא עמוקה ומורכבת, ולפעמים חולמת בהקיץ
יש לה צחוק ששומעים מקצה אחד של החדר עד סופו של הקומה השנייה,
החיוך שלה מדבק
עיניה גדולות ומבינות, מעין שני מנהרות עמוקות של הכלה והבנה
לפעמים היא ישירה וכנה, אבל אני יכולה להישבע שהיא רגישה ועוטפת ולעולם לא תפגע בכוונה.
וכן- החברה המיוחדת שלי, היא אני.
אני מכירה אותי היטב.
ואני עדיין מפתיעה את עצמי בכל יום.
אני אוהבת להיות הראשונה שמחייכת אליי בבוקר, ומברכת אותי בבוקר טוב הכי לבבי בעולם.
אוהבת להביט פנימה לתוך עיני,שהם השער לנפש שלי.
צבען חום, דבש באור רגיל, ובשמש הן ירוקות עם מסגרת עדינה של כחול, אפור עמוק. מסנוורות ומהפנטות.
פעם, שאלה אותי חברה,
"איך ייתכן שכל אדם שאת פוגשת, נמשך אלייך כמו מגנט, גבר, אשה, לא משנה.. מה הסוד שלך?"
חייכתי חיוך שמייד הפך לצחוק קטן.
"אין לי מושג" השבתי לה ומשכתי בכתפיי.
"רייצ'ל בחייך, נו" היא לא וויתרה
חשבתי לרגע, נשמתי עמוק ובחיוך צופן סוד אמרתי
"שוגי (קיצור של שמה המלא- אבישג) בכנות, אין לי מושג, אבל אני כן יכולה לאמר לך, שכשאני פוגשת
מישהו לא חשוב מי, אני ישר מביטה לתוך עיניהם בחום וחושבת עליהם לפחות דבר טוב אחד שעולה לי לראש.
אני כאילו מחבקת אותם במבטי. ואני אני." אני מסיימת להסביר, ומפנה את מבטי לראות את תגובתה
וכמעט נופלת מצחוק מהפרצוף שהיא עושה לי .
"כן ממש.." היא תוקעת לי מרפק לצלעות ואנחנו מתפוצצות מצחוק.
היא מתרוממת מהדשא ושולחת לי יד "אבל ביננו זה אחד הדברים שאני הכי אוהבת בך.."
היא אומרת ואני ממהרת לתפוס בידה המושטת, וקמה לחבק אותה.
"תודה שוגה, את יודעת שאני מתה עלייך"
"אני יודעת רייצ'."
בקיצור... אני ממש מרגישה ברת מזל להיות איתי 24/7
סך הכל, חברה כיפית, מצחיקה ונעימה. אין לי תלונות.
;){kind=link}