באמת, מה כל כך מפחיד אותי?
לצאת טיפשה?
שאין לי מושג על מה אני מדברת?
לא "מגניבה" ויודעת הכל?
ובסוף מה? אני אובססיבית ומתוסכלת שאני לא מצליחה לרצות את כולם. כי כולם רוצים ממני משהו אחר.
ואין סיכוי לרצות את כולם.
אז אני חושבת מה חושבים. עושה עבודה כפולה ומכופלת. חושבת בשבילי ובשבילם.
זה שעות נוספות, אפשר לאמר.
זה מתיש.
מה יוצא לי מזה?
כלום.
חבל על המאמץ.
אם אצליח להשתחרר ולצאת לחופשי ממה חושבים עלי. איך אני נראית. איך אני מצטיירת.
זה יהיה אבן ענקית שתרד ממני. ארגיש קלילה ומשוחררת יותר.
היי,
טיפ מאהבה,
תפסיקי לדפוק חשבון לכל אחד .
תפסיקי לנתח וליצור סרטים.
זה מיותר.
שחררי מותק.
;){kind=link}