אני אוהבת אותך.
את מספיקה.
את ראויה לאהבה אמיתי ומכבדת.
את חכמה.
את מוכשרת.
את יותר מכל דבר חיצוני.
יש לךהשפעה. יש לך אמירה.
אל תחכי לאישור של אף אחד, את ראויה ושווה.
את לא צריכה להוכיח כלום, את מספיקה.
לכי עם הלב!
לכי בעקבות הרוח. תני לה להוביל אותך.
אני אוהבת אותך.
את בטוחה. אהובה. ושלמה.
יפה שלי, אני איתך. אני בחיים לא אפגע בך.
את לא צריכה אף גיבור שיציל אותך. אני הגיבורה שלי.
נכון שכשהיית ילדה קטנה ותמימה, הגדולים האלא הסתכלו לך עמוק לתוך העיניים, במבט כועס ואמרו לך מילים קשות.
נעלבת. פחדת. התכנסת פנימה.
עוד מילה ועוד אחת.
ואת מתחילה להאמין להם.
את מאמינה למילים של הגדולים שלא יודעים מה הם עושים וכל כך טועים
ואולי הם אומרים את מה שהם שמעו כשהיו ילדים כמוני..
ואם אם לא תעשי מה שאמרו לך אז את ילדה לא טובה.
וכשאת גדלה את לומדת להתנהג לעצמך ככה.
כי הם גדולים והם בטוח יודעים וצודקים.
להביט במראה ולהוכיח, מבט בוער בעיניים, כועסת.
את לא מספיק.. כל פעם להגיד בלב.
אבל מי אמר?
מי אמר שאני לא ראויה לאהוב ולהיות נאהבת באמת?
מי אמר שאני לא מוצלחת, ולא ייצא ממני כלום?
מי אמר שאני לא יפה?
מי אמר שאף אחד לא יעיף מבט לכייוני בלי תארים ושם גדול?
מי אמר ????
אני ראויה!
אני מספיקה!
אני יפיפיה!
אני יפה עם כל הקימורים והתנועתיות שלי.
אני מאמינה לי.
אני מכירה את הנשמה היפה שלי.
אני רגישה, אוהבת, רכה ועוטפת.
אף אחד לא יכבה את האור שלי, אני רואה את זה.
ואני אוהבת את זה.
וזו אני, ואני מקבלת את זה בחיבוק.
ואני רואה היום את הגדולים האלא, ורואה שגם הם נשמות יפיפיות
שהלכו לאיבוד. שנפגעו מהגדולים שלהם.
אבל הילד או הילדה שבתוכם עדיין טהור, מפוחד ופגיע.
אז, בייבי קטנה
אני אוהבת אותך כלכך!
תזכרי תמיד מי את..
ותפזרי את הקסם, האור ואהבה שלך לכל עבר.
וגם לך אני פה כדי להזכיר לך לראות אותך באמת
לחבק, להבין לאהוב את עצמך..
כי מגיע לך!




